רש"י על קידושין כ״ז

1 נתון ליהושע - רבי יהושע בן חנניא כדאמר במס' ערכין דף יא: מעשה ברבי יהושע ברבי חנניא שהלך לסייע את ר' יוחנן בן גודגדא בהגפת דלתות אמר לו חזור בך שאתה מן המשוררים ואני מן השוערים אלמא לוי הוה. ספרי פ' קרח וכבר בקש ר' יהושע בן חנניא לסייע את רבי יוחנן בן גודגדא אמר ליה חזור לאחוריך אתה מחייב בנפשך שאתה מן המשוררין ואני מן השוערין:

2 ומקומו מושכר - ונתן לו רבי יהושע פרוטה בשכר המקום ונמצא מטלטלין נקנין עם הקרקע בכסף והכי מסקנא דהך מילתא במס' מעשר שני פ"ה מ"ט ונתקבלו שכר זה מזה ואע"פ שעדיין לא הופרש קריית שם הוא שאסור לשהות לחברים דבר שאינו מתוקן ואפילו אכלו ממנו אין כאן חיוב מיתה משום טבל ומן המותר יפריש מעשרותיו:

3 נתון לעקיבא בן יוסף - שנת מעשר עני היתה ור' עקיבא גבאי עניים היה ובספינה היו שניהם עמו:

4 צבורים בעינן - מדקאמר מקומו ולא מקום אחר:

5 דלא ליטרחינהו - ולהוציא משם כל זמן שרצו להניחו שם:

6 שני שטרות הן - שני דינין חלוקין בשטר:

7 זכו בשדה זו - החזיקו בו לצרכו וכתבו לו את השטר לראיה בעלמא:

8 חוזר בשטר - אם אומר אין רצוני שתהא לו ראיה בידו:

9 ע"מ וכו' - חוזר אף בשדה שהרי לא עשאן שלוחין לזכות אלא עם השטר והרי חוזר לו בשטר:

10 אם קדם - קודם נתינת הכסף או קודם שהחזיק:

11 כותבין שטר למוכר - שדי מכורה לפלוני ולא אמרינן שטר מוקדם הוא כיון דקנו מיניה מהשתא א"נ כאביי דאמר ב"מ דף יג. עדיו בחתומיו זכין לו:

12 כיון שהחזיק כו' - ר' חייא בר אבין אמר לה ואינה מן המשנה:

13 נקנה השטר - כגון שאמר לו זה קני קרקע בחזקה והשטר עמה:

14 אפסר - קבישט"ר כלומר בית אחיזתה וכגון קרקע דמי:

15 וזו היא כו' - אלמא שאר נכסים כשטר:

16 כסף ושטר - קונין עבד עברי בפרקין ילפינן לעיל קידושין דף יד::

17 אגב - שיאמר לו קני קרקע וקני מטלטלין אגבה:

18 כל הני - ועמו מאה צאן ולא קתני אגבן ק' צאן:

19 עד דאמר קני - הוצרך לומר לאחר זכה בטפח על טפח לפלוני ועמו מאה צאן שבידי שלא אוכל לחזור בי:

20 נתון ליהושע - רבי יהושע בן חנניא כדאמר במס' ערכין דף יא: מעשה ברבי יהושע ברבי חנניא שהלך לסייע את ר' יוחנן בן גודגדא בהגפת דלתות אמר לו חזור בך שאתה מן המשוררים ואני מן השוערים אלמא לוי הוה. ספרי פ' קרח וכבר בקש ר' יהושע בן חנניא לסייע את רבי יוחנן בן גודגדא אמר ליה חזור לאחוריך אתה מחייב בנפשך שאתה מן המשוררין ואני מן השוערין:

21 ומקומו מושכר - ונתן לו רבי יהושע פרוטה בשכר המקום ונמצא מטלטלין נקנין עם הקרקע בכסף והכי מסקנא דהך מילתא במס' מעשר שני פ"ה מ"ט ונתקבלו שכר זה מזה ואע"פ שעדיין לא הופרש קריית שם הוא שאסור לשהות לחברים דבר שאינו מתוקן ואפילו אכלו ממנו אין כאן חיוב מיתה משום טבל ומן המותר יפריש מעשרותיו:

22 מושכר - היינו מכר והמעשר היה מתנה וש"מ נקנו מטלטלין דמתנה אגב קרקע של מכר:

23 שדה לאחד ומטלטלין לאחר - ואמר לבעל השדה קני השדה לעצמך ואגבה יקנו מטלטלין לפלוני:

24 נתון לעקיבא בן יוסף - שנת מעשר עני היתה ור' עקיבא גבאי עניים היה ובספינה היו שניהם עמו:

25 דיד עניים הוא - הואיל וגבאי של עניים היה הרי הוא כידו משא"כ באחר:

26 לא שנו - דמטלטלין נקנין בחזקה דקרקע אלא שנתן לו דמי כל המטלטלין והקרקע דכי אחזקיה בקרקע אדעתא למיקני כוליה אחזקיה אבל לא נתן לו דמי כל המטלטלין לא קנה מטלטלין בחזקה דקרקע אלא כנגד מעותיו:

27 שטר אין פודין בו הקדשות ומעשר שני - בבכורות נפקא לן בפ' יש בכור לנחלה דף נא. דכתיב בהו כסף הקדש דכתיב ונתן הכסף וקם לו ומעשר שני דכתיב וצרת הכסף דבר שיש בו צורה היינו מטבע:

28 מוציא בבת ישראל - גט אשה:

29 כסף ושטר - קונין עבד עברי בפרקין ילפינן לעיל קידושין דף יד::

30 במה דברים אמורים - דקנה בחזקה דשדה זו את שדה אחרת שאינה סמוכה לה בזמן שנתן לו כו' ומטלטלין הנקנין עם קרקע נמי כשדה שאינה סמוכה לה דמי והיינו דרבא:

31 מסייע ליה לשמואל - הך דקתני כיון שהחזיק באחת מהן קנאן כולן:

32 אגודו בידו - כולן אגודות באגד זה שבידו:

33 איכא דאמרי תדע דלא קני - וליתא דשמואל:

34 וזו לא תיקני - ל"ג:

35 ואמר ליה זו קני מי קני - לשארא הא אמר זו הכא נמי כי אחזקה בהא ואין השאר ניכרות עמה זו קני הוא:

36 גופין מוחלקין - וכי אמר ליה זו קני הוא משמע ולא קנה השאר הכא לא זו קני הוא:

37 דסדנא דארעא חד הוא - דהא כולה מחוברת:

38 סדנא - טרינ"ק טרונ"ק: גזע, גוש, יסוד כמו סדן של נפחים כלומר עשת וחיבור הקרקע חד הוא דהא כולה מחוברת:

39 אמן אמן - יתירא למידרש ביה גלגול כדקא מסיים ואזיל אמן שלא סטיתי ארוסה ונשואה ולא אפשר לאוקמה אלא בגלגול:

40 על האלה - ירכך נופלת וגו':

41 השבועה - שהיה משביעה הכהן ואומר משביעני עליך שלא נטמאת כדכתיב במדבר ה והשביע אותה:

42 כנוסה - שייך למיתני גבי יבמה שומרת יבם ממתנת ומצפה ליבום כמו שמר את הדבר בראשית לז להכי שייך לשון כניסה כדכתיב דברים כה לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר אלא יבמה יקחנה לאשה בביתו:

43 אי נימא כו' ומשקה לה כשהיא ארוסה - ומילי מילי קתני ולא שתשבע על כולם כאחד וה"ק בין שהיא ארוסה בין שהיא נשואה יכול להשביעה ולהשקותה:

44 לא שותות - אם נסתרו דבעינן תחת אישה:

45 ולא נוטלות כתובה - שהיא גרמה לעצמה ליאסר עליו:

46 וקא משקה לה כשהיא נשואה - על סתירת אירוסין:

47 ונקה האיש - שלא בא עליה אחר שנסתרה שנאסרה עליו בסתירה זו:

48 ה"ג אלא לאו ע"י גלגול - ולא גרסינן דקני לה כשהיא ארוסה ואסתתר ונכנסה לחופה כו':

49 גלגול - שקינא לה כשהיא נשואה ונסתרה ומגלגל עליה שבועה על אירוסין אע"פ שלא היו ראוין לשבועה בפני עצמן שהרי לא קינא ואי קשיא הויא לה לאוקמא בדקני לה ארוסה ואסתתרה ומשקה לה משנכנסה לחופה וקרינא בה תחת אישך וכגון שלא בא עליה דהוה ליה מנוקה מעון הא בעי לאוקמא הכי במסכת יבמות דף נח. ואותיבנא עלה מבלעדי אישך שקדמה שכיבת בעל לבועל ולא שקדמה שכיבת בועל לבעל הילכך אין לך להשביעה על זנות של אירוסין בשום ענין אלא ע"י גלגול דזנות אירוסין קדמה שכיבת בועל הוא וביבמות איכא דמוקי לה כשבא עליה ארוס בבית אביה ועולא לא סבירא ליה ההוא שינויא: